איך להפוך את המלחמה היומיומית בסידור הצעצועים לכלי התפתחותי: לייצר וויסות בעזרת חלוקת הסיפור לשלושה חלקים.
“אני כל הזמן רבה אתו כשצריך לסיים… הוא מקבל ממני הכל אבל כשצריך לסיים מתחילה המלחמה הקבועה”. למה בכלל חשוב לסדר את החדר ואיך פעולת הסידור היא עצמה כלי להתפתחות הילד.
לא רוצה או אולי קצת לא יכול?
הקושי לסדר את החדר הוא דוגמא למצב שחוזר על עצמו במקומות רבים אחרים: לסיים את המשחק, לסגור את המחשב, לצאת מהבית לקראת נסיעה, ללכת לישון ועוד. מצב שמצביע על קושי במעברים: במעבר מפעולה אחת לפעולה אחרת. זהו קושי מהותי שהוא בעצמו למעשה ביטוי לקשיים נוספים אחרים.
רצף של עוד ועוד גירויים
קושי במעברים בולט כאשר סביבת הילד עשירה בגירויים: בתוך רצף ארוך של גירויים הילד קופץ ונוגע כל פעם בדבר אחר, אבל לא מצליח להעמיק במשחק אחד. סביבה עמוסה בגירויים מייצרת קשיים שלא נראים לעין, אבל שמעצימים חוסר סיפוק, חוסר מימוש, תחושת עצמי נמוכה ועוד. המעבר המהיר ממשחק למשחק הוא כלי של הילד לגבור על התחושות אלה ולהעצים את תחושת העצמי: את הסיפוק או את המימוש שלו.
לשמור על מבנה הסיפור
ילד לא יכול התמודד עם מעברים בעולם שהוא רצף של גירויים בלי התחלה ובלי סוף. הוא מתקשה לווסת את עצמו בתוף רצף המציאות הזה ולכן באמת מרגיש שהוא לא מסוגל לעצור ולסדר. כאן אנחנו ההורים יכולים לעזור לו. אם נווסת עבורו את המציאות כך שיוכל לווסת את עצמו בתוכה. איך? נפריד עבורו את רצף הגירויים למציאות שמורכבת ממספר סיפורים נפרדים ועוקבים: סיפור אחר סיפור, כשכל אחד מהם מחולק לשלושה חלקים: התחלה, אמצע וסוף.
ברשתות החברתיות קל לפספס
הירשמו לבלוג שלי וקבלו במרוכז לתקופה
ליצור וויסות: סיפור אחר סיפור
נבנה עבורו את הסיפור בשלושה חלקים נסייע לו לווסת עצמו בתוכם.
בתחילת המשחק – שאלות מלוות את ארגון ויצירת המשחק
- במה אתה בוחר לשחק? איזה יופי שבחרת…
משמעות הבחירה חשובה ביותר ומסייעת לו להתאים את הרצון לפעולה. השאלה מפנה את תשומת הלב שלו להתאמה שלאט תיבנה.
- מה דרוש לך בכדי לשחק בזה? אתה מסביר לי נהדר…
שאלה נוספת שמטרתה להעלות למודע את הבחירה ולהעמיק את הכניסה שלו פנימה למציאות המשחק.
במהלך המשחק – נשאל ונסייע לתקף, שאנו רואים אותו
- וואי, איזה יופי של משחק, רוצה לספר לי?
אנחנו לא רוצים לחדור ולהפריע לו, אבל מידי פעם ההתבוננות שלנו משמשת כקהל למשחק שלו. הרצון שלנו ההורים לשמוע מעניקה לילד מקום ומאשרת לו שאנחנו רואים אותו.
- איזה תפקיד אתה משחק במשחק?
אנחנו מעמיקים את השאלה ברובד נוסף, מתעניינים בו, במה שהוא עושה ולא רק בבחירה. אנחנו נותנים לו תוקף.
לקראת סגירה – נסייע להגיע בצורה מאורגנת
- עוד מעט נתחיל להתארגן לסגירה, יש לך רעיון איך ייגמר המשחק?
אנחנו מכבדים אותו ואת העיסוק שבחר ולכן לא מנחיתים עליו סיום, אלא מאפשרים לו לחשוב על זה – ואולי אפילו להבנות את זה בתוך סצנת סגירה משלו.
- רגע, אני רוצה לראות… זה עניין… איך זה הסתיים?
ואנחנו שוב מתעניינים, עוזרים לו להבנות בעצמו את סצנת הסגירה – ובמקביל רומזים לו להעיף מבט מתבונן לאחור על המשחק ולסכם אותו לעצמו.
- הגיע הזמן לסיים, תיכף נתארגן ל… שאעזור לך קצת?
והנה אנחנו יחד אתו, עוזרים לו לסגור ולאסוף. נעשה את שלנו מאוד לאט, ננסה לאפשר לו להשיג אותנו יותר ויותר. במקביל אנחנו מכינים אותו שתיכף נתארגן ל…
