סביב גיל שנתיים-שלוש הרצון הנפרד של הילד מקבל ביטוי ברור ועוצמתי יותר במפגש עם הסביבה. הוא רוצה לבחור, להשפיע ולעשות דברים בכוחות עצמו, אך היכולת שלו עדיין מוגבלת. הפער בין הרצון הגדול לבין מה שהוא מסוגל לעשות יוצר תסכול, בכי והתנגדות. בתוך המאבק הוא גם בודק אם מותר לו להיות נפרד — ואם אתם והקשר איתכם נשארים בטוחים גם כשהוא אומר „לא”.
כהורים, ההתנגדות יכולה להרגיש כמו מאבק אישי או אובדן שליטה. אם תאפשרו לילד לבחור, אולי הגבולות יתפרקו; ואם תציבו גבול, אולי תפגעו בעצמאות שלו. מתוך הלחץ קל לנסות להחזיר מיד את הסדר. הילד נאחז עוד יותר ברצונו, ורגע יומיומי הופך למאבק כוח שאיש מכם לא התכוון להיכנס אליו.