אלפרד אדלר, פסיכולוג וחוקר אישיות, טען כי תחושת נחיתות היא חוויה טבעית ואוניברסלית, שמתחילה כבר בילדות. הילד, שנולד חסר אונים ותלוי במבוגרים, מפתח תחושה של חוסר יכולת מול העולם שסביבו. אדלר האמין שתחושה זו יכולה להניע את האדם לשאוף להתפתחות, לצמיחה ולהגשמה עצמית—זהו המנגנון שמוביל ל”חתירה לעליונות” (Striving for Superiority).

עם זאת, כאשר תחושת הנחיתות הופכת להיות עמוקה מדי ואינה מלווה בתחושת מסוגלות, האדם עלול לפתח מורכבות נחיתות (Inferiority Complex)—מצב שבו הוא חש נחות באופן כרוני, חווה חוסר ביטחון עצמי ומתקשה להתמודד עם אתגרי החיים. לפי אדלר, תוצאה אפשרית נוספת היא קומפלקס עליונות (Superiority Complex), שבו אדם מנסה לפצות על תחושת הנחיתות שלו באמצעות הפגנת עליונות, יהירות או שליטה באחרים.

אדלר הדגיש גם את ההיבט החברתי של תחושת הנחיתות—לטענתו, הדרך הבריאה להתמודד איתה היא דרך חיבור לקהילה, תרומה לחברה ושיתוף פעולה עם אחרים