שליטה היא מושג רחב וטריקי. למעשה היא איכות שניתן למדוד אותה על גבי ציר. שם היא חייבת להיות מאוזנת ובמידה המדויקת. אם היא נמוכה מידי או גבוהה מידי מיד מקבלת משמעות שלילית. ככל שמידתה תתקרב לקצבותיו של הציר כך תחשב הפרעה (לדוגמא הפרעת הסתגלות). לעומת זאת, כאשר השליטה מאוזנת ומותאמת היא מהווה תומך נאמן לדרך. היא מווסתת את ההתנהגות ומסייעת להשיג את המטרה.

הרגישות שלך היא זו שמערבת את הצורך בשליטה. זו שנובעת מאותן חוויות של חוסר אונים ומצוקה. מהן למדת שצריך להיזהר, שאליהם אתה מגיע ״מוכן״ לאפשרות שתפגוש שוב את אותה תחושת מצוקה. אתה מייצר ״ידית״ עבור כל מרכיב בחוויה, כך אתה יכול להוביל ולבקר את התנועה.

נכון, פתרונות טובים נלמדים היטב. השליטה ששומרת עליך מאותה מצוקה עוזרת לך, אתה מאמץ אותה למצבים נוספים. עם הזמן חוויה אחר חוויה אתה לומד למשפר עוד ועוד את השליטה. אבל המציאות הולכת ומשתנה מהר ואז נדרשת תגובתיות מהירה. ואז, גם אתה כנהג מיומן מתקשה לשלוט בכל המצבים ולתפעל את כל הידיות במהירות שכזו.