גבול: ביטחון וסירוס. מהי משמעות הגבול עבור הילד וכיצד לשמור על סמכות הורית.
“אני לא יודעת איך לעשות את זה. שיסיים כבר את המשחק, די! הגיע הזמן ללכת למקלחת… וזה מיד מגיע למאבק. שניה אמא, עוד רגע ועוד רגע… הכי גרוע זה שאני כבר כועסת, אז הוא מתנגד, ובסוף אני כמובן מוותרת…״
ובכן, צורות מגוונות של “גבול” שנובעות מגישות רבות, שונות ומגוונות של תפיסות חינוכיות. ננסה לחשוב מעט על העיקרון המרכזי.
הגבול הנוקשה, השולט
גבול נוקשה הוא גבול עם מסגרת בלתי מתפשרת. מסגרת שקובעת: אני אומרת לך ואתה עושה!
הגבול הזה, שמגיע מעולמו הפנימי של ההורה, לא מכבד את המיקום והעיסוק של הילד ומעמיד את הילד בפני שתי אפשרויות: להיות נשלט או להתנגד. בדרך כלל גבול נוקשה נובע מהצורך של ההורה להיות בשליטה ואינו קשור בכלל לילד. הצורך של ההורה בשליטה מביא אותו לדרוש מהילד להיות צייתן, מצומצם. הדרישה הזו מפתחת אצל ילד תלות וחוסר ביטחון עצמי שלימים עשויים לנטוע גם בו את הצורך לשלוט.
עליו לכבד אותנו! אבל אנו באמת מכבדים אותו?
אם חדרנו והנחתנו אז פגענו ודרסנו ולכן קיבלנו התנגדות.
הירשם/י לניוזלטר שלא תפספס/י
וקבל/י אחת לתקופה מייל מרכז ומעודכן
הגבול הרך, המאפשר
גבול רך, מאפשר אך גם מטושטש הוא גבול בעל מסגרת חלשה, כזו שכמעט ולא קיימת. גם הגבול הזה נובע מתוך עולמו הפנימי של ההורה ומבטא את הצורך בקבלה, הצורך שהילד יקבל אותו. הו בא לידי ביטוי בשיח של ריצוי: ״אני מבקשת ממך ומקווה…״ זו הורות נמנעת שלא מאפשרת לילד להישען על גבול ברור ולעמוד מולו. בהיעדר גבול ברור הילד עשוי להרגיש לא מוגן. כך שהגבול המטושטש למעשה משאיר את הילד לבד במרחב גדול מידי, עם האחריות לדאוג בעצמו לביטחונו – אחריות שהיא רחבה מידי ומעבר ליכולתו.
הילד מצדו צריך את הגבול ומחפש אותו. אם הגבול המטושטש לא יספק עבורו את הצורך הזה – הוא עשוי לנסות להשיג הצבת גבול דרך התנהגויות קצה.
הגבול המותאם
גבול מותאם הוא גבול שמיושם מתוך מפגש והצטרפות אל הילד ומתוך הבנה שהוא ישות עצמאית ונפרדת, בעלת רצון ומרחב אישי. הורה שמניח גבול מותאם לא מוותר על הסמכות שלו – אבל הגישה שלו אל המרחב שונה. הוא לא חודר למרחב של הילד, מבטל ומנחית, אלא שומר על המתרחש בו ומכוון את הילד לכדי סיום וסגירה. זו הורות שנובעת מתוך יציבות של ההורה כמחנך שלם ומאפשר.
האם אתם מכבדים את הילד?….
- תיגשו אליו כמה דקות לפני שאתם פונים אליו ותתבוננו בו במשחק, במעשה, שימו לב איפה הוא עכשיו…
- תתעניינו בעיסוק שלו, בקשו ממנו לספר לכם. אולי תופתעו לגלות שהמשחק הזה רציני מאוד…
- תגיבו אליו מתוך עניין וסקרנות, כך תכבדו אותו ואז… ספרו לו שעוד כמה דקות יהיה עליו לסיים…
- תזכירו לו שלסיים זה דבר חשוב ושאתם סומכים עליו שהוא ימצא את הדרך לסגור…
- תחזקו אותו על שפעל במציאת הסיום, אמרו לו שאתם גאים בו…
אין פתרונות קסם, וחשוב לזכור כשבאים לעשות שינוי – שעד עכשיו הילד היה רגיל לחודרנות, לשתלטנות, לחוסר כבוד… אבל אם תתמידו תגלו דברים רבים שלא ידעתם על ילדכם. במקביל, סייעו לילד ליצור סיפור עם התחלה, אמצע וסוף. זו דרך מצוינת להתמודד עם חוסר סיפוק, קשיי וויסות, אכזבות, קושי במעברים ועוד.
