חוזרים ממפגש כייפי אצל חברה. הוא אומר לי ״הזמן עובר מהר כשנהנים, הלוואי שזה היה הפוך. הלוואי שכשאני לא נהנה הזמן יעבור מהר וכשאני נהנה יעבור לאט.
אני חושב לעצמי איך לענות לו… חלק מהזמן הוא לא נהנה, הזמן באמת עובר לו לאט. פעמים רבות מתלונן ״משעמם לי… לא יודע מה לעשות…” אני מוצא את עצמי מספר לו על דינמו ומנועי רכבים…
הכח להתחיל
כשאנו נכנסים לרכב כדי להתחיל בנסיעה אנו משתמשים למעשה בשני מנועים: האחד מתנע (סטרטר) והשני מנוע הרכב. כאשר אנו מסובבים את המפתח נכנס לפעולה המתנע אשר גרום לסיבובים ראשוניים של מנוע הרכב ובזכות הסיבובים הראשונים נכנס מנוע הרכב לרצף פעולה.
התחלה והמשכיות
המתנע אינו מתוכנן לעבודה ממושכת, הוא צורך המון אנרגיה ומספק מעט כוח. לעומתו מנוע הרכב מכוון לפעולה ממושכת ובזכות כוח האינרציה פעולתו הרצופה חסכונית.
כך גם אצלנו בני האדם התנועה מתקיימת בשני שלבים: התחלה והמשכיות. לכולנו קיים הקושי להתחיל פעולה אך לעומת זאת, אם היא חלק מהרגל היא קלה יותר ולעתים אף מושכת עד כדי כך שנתקשה להפסיקה. ההרגל הוא ששומר על כוח האינרציה.
ברשתות החברתיות קל לפספס
הירשמו לבלוג וקבלו במרוכז נושא בכל תקופה
מקור הכוח
מקור האנרגיה הראשוני להפעלת המתנע נובע מסוללה חיצונית (המצבר) שבעזרת החשמל האגור בתוכה מספקת כוח לפעולתו הקצרה. אך אם אנו מבקשים להשתמש בו זמן רב האנרגיה בתוכו תיגמר מהר ותנועתו תיפסק.
גם לנו ישנן ״סוללות״ רבות ומגוונות. אמנם את רובן צריך להכיר, לפתח ולתרגל על-מנת להטמיע אותן בנו.
ישנן סוללות שאיכותן טובה מאוד, אלו הנובעות מתוך העולם הפנימי: מתוך עולם תוכן מושך, רעיון, רצון לחקור, ההתעניינות וכיוצא באלו. אלו מכונות מוטיבציה פנימית, המייצרת את השאיפה והמשאבים להתחיל שוב.
לעומתן, ישנן סוללות שאיכותן פחות טובה. הן פשוט נגמרות מהר יותר. לא מחזיקות מעמד. סוללות כגון ראיתי אצל… אני רוצה כמו… דומה ל… אלו מכונות מוטיבציה חיצונית, שהשאיפה מתוכה תלויה בגורם חיצוני נוסף.
המשכיות מבוססת על הזנה
לאורך החיים אנו אוספים חוויות ורושמים אותן כזיכרונות. בניהן גם חוויות על התחלות שהכילו קושי והתמודדות רבה. למשל, זיכרונות של כישלונות שמתעוררים בכל פעם שאנו מתאמצים להתחיל משהו חדש. קושי שנובע מתוך בחירה חוזרת של סוללה לא מתאימה וזיכרון המאמץ או משך הזמן שהחזיקה.
זה לא קורה סתם
הקושי אינו סתמי והוא לא עושה דווקא, יש לו סיבה ואותה צריך לזהות. זה לא אומר שצריך לוותר לו אבל ההבנה חייבת להיות. כאשר מעורב קושי להתחיל הוא מתבסס לרוב על חוסר עניין, על קושי נוסף מסתתר ואולי אף חרדה שמא שוב זה יהיה כמו בפעמים הקודמות. קצת כמו תגובה חוזרת לטראומה – חוויה דומה מזכירה משהו, זיכרון מאותה החוויה עולה והינה החוויה חוזרת לה. פעמים רבות זה מתבטא בהימנעות.
הימנעות מספרת לנו על חרדה
התפתחות המשחק והסקרנות היא דבר טבעי אצל בני האדם, אנו נולדים איתן. הילד מטבעו משחק עד כדי כך שהעדר חקרנות ומשחק מעלה בנו חשש. הוגים שונים התייחסו בצורות שונות ליחס בין חרדה לבין יוזמה וחקירה כמין נדנדה שכזו: בצד האחד יושבת החקרנות ובצד האחר יושבת החרדה. כך שכאשר החרדה עולה החקרנות בהכרח יורדת.
סיפוק – הסוללה הטובה ביותר
בפוסט התפתחות ספירלית אני מתאר מסע המתקיים שוב ושוב בכל פעם שאנו יוצאים מהמקום הבטוח שלנו. מסע זה מתואר בשלבים קבועים שאנו חוזרים עליהם שוב ושוב, הסביבה היא זו שמשתנה. הספירלה תמיד מתחילה ומסתיימת במקום הבטוח, החזרה אליו הכרחית ומתאפשרת בצורה מיטיבה רק לאחר סיפוק והרפיה.
לסיכום, תנועה רצופה והמשכית מתאפשרת במקרה שנוצר קשר בין הסוף שבשלב זה להתחלה בשלב הבא. אם יצרנו קשר והרפנו למקום הבטוח נוכל משם להמשיך ללא מאמץ. כך למשל ניתן לראות שגם אצל הילד המתקשה והנמנע, אם הצליח לעשות משהו שהוא גאה ומסופק בו – הוא יכול בקלות לחזור אליו. לעיתים עד כדי כך שהוא כמו ״נתקע״ באותו העיסוק – זאת משום ששם הוא מרגיש בטוח. שם, החרדה שוככת והוא מצליח לצאת לחקור.
תראו איזה אור אני עושה
אני יושב ומהרהר לעצמי, האמת הוא צודק. הוא באמת מתאמץ הרבה ולפעמים המציאות באמת לא פשוטה עבורו. אולי הוא כל כך רגיל להשתמש בסוללות פחות טובות שהוא לא רגיל לעשות לעצמו. לכן ברוב המקומות לא נוצר בו כוח אינרציה. כל התחלה היא עולם במלואו, עולם מורכב, מתיש…
להבין, לראות אותו, לתמוך בקושי שלו לא אומר להרפות ולתת לו לוותר ולהימנע. את זה כולנו חייבים להבין: כאשר אנו מוותרים לו אנו בעצם מסכימים שהמציאות באמת מפחידה ושהוא באמת לא מסוגל להתמודד ולכן מוטב לו שימנע ממנה. הוא חייב להיות אקטיבי! הוא חייב לצאת ולנוע. *אפשר להרחיב מעט דרך התמודדות וחוסן.
מספר נקודות שכדאי לדעת:
- היכולת שלו להרפות מתבססת על חוויית הסיפוק שלו. לכן, סייעו לו להגיע להשלמה. אל תפסיקו אותו באמצע ואל תתנו לו לעצור וללכת. תמכו וסייעו לו ליצור סוף, גם אם אינו שלם – צרו סוף לשלב.
- היכולת שלו לייצר ביטחון דווקא מתבססת על היכולת שלו להרפות. רק כאשר הוא חוזר מסופק למקום הבטוח ומרפה עצמו בתוכו.
- היכולת ליצור את הסוללות הטובות ביותר מתבססת על תחושת הביטחון שיספק לו המקום הבטוח (המכיל בתוכו את השלבים הקודמים). ההרפיה במקום הבטוח היא המאפשרת יצירת עיבוד, פיתוח יצירתיות, הרהור על המשכיות, יצירת חזון ועוד…
- סייעו לו להבנות את קשירת הקצוות כדי שיוכל לאט להטמיע את אלו לכדי הרגל – סייעו לו להכין את ההתחלה הבאה. הציעו לו לרשום מספר נקודות, לסמן איפה נמצא כך שיציאה למעגל הבא לא תהיה התחלה.
