האומץ לחקור הוא הנושא בו עוסק השלב השני בתהליך התתפתחות הריגשית, סביב גיל שנה עד ארבע בערך. במרכזו עומדת היכולת של הפעוט להתרחק מהמקום הבטוח לחקר הסביבה, שהוא צורך טבעי של האדם.
חשוב שהפעוט יצא לחקור ולהתנסות וחשוב שידע שיש לו לאן לחזור
מטרת שלב זה היא רכישת היכולת להתרחק מהמקום הבטוח מתוך הידיעה שניתן לחזור אליו. יכולת זו תלויה בשלב ההתפתחות הקודם: פעוט שרכש ביטחון וסיפוק יהיה פנוי לצאת ולחקור את סביבתו. אם רכש חשדנות במקום ביטחון, החשדנות תופיע כמו סימן אזהרה שירצה לצאת אל סביבה רחבה יותר. אם הושג הסיפוק ביכולת התרחקות וחזרה למקום הבטוח יירכש האומץ לחקור ומכאן בשלב הבא את העצמאות.
לאפשר יוזמה, חקר סביבה והצלחה בהם כדי לעודד רכישת כוח רצון
רבים מכנים את תחילת השלב הזה “גיל שנתיים האיום”. זה השלב שבו מתחיל הילד לתרגל את השונות שלו מההורה ולתבוע את העצמאות שלו. עם פעולותיו, התנגדויותיו ועקשנותו המתגברת הילד בוחן את יכולתו ליזום אל מול תגובת הסביבה. אם תגובת הסביבה תאפשר לו מידת מה של יוזמה והצלחה ירכוש את “כוח הרצון” מתוך הביטחון לחקור. אם תגובת הסביבה לא מותאמת והיא מתערבת, מגבילה או מאפשרת מידי הילד עשוי לרכוש “שליטה”.
רצון לחקור הולך ופוחת אצל ילד חרד
אצל ילד שרכש ״שליטה״ נוכל לראות ביטויים שלה בעקשנות, בנסיונות לשלוט בהורה ובתלות בהורה. קל לטעות ולראות בנסיונות להשיג שליטה ביטוי של כוח הילד או כוח הרצון שלו. אבל כאן חשוב להבין שהשליטה נובעת מתוך החרדה שמופיעה ביחס ליכולת לחקור. אצל הילד החרד הולך ופוחת כוח הרצון לחקור. מה שאנחנו מתרגמים לעיתים קרובות כחסר עניין ושיעמום הוא למעשה ביטוי של חרדה שמקשה על הילד לחקור את הסביבה. ביטויי השליטה אצל המבוגר לא שונים בהרבה ונראים בצורה דומה – רק מעודנת יותר. אצל ההורים נראה אותם בצורת הימנעות משינויים בחיים, הורות חרדתית ומגוננת. אלה למשל הורים שמפרשים את התלות של ילדיהם בצורה חיובית.
להרחבת הידע ממליץ לעיין מעט בערכים: מושגים: בסיס מבטחים. חקרנות. חרדה. גיל שנתיים האיום. אריקסון: שלב שרירי-אנאלי, כוח רצון לעומת שליטה. פרויד: שלב אנאלי, פאסיבי אגרסיבי.