השלב הרביעי בתהליך ההתפתחות שנקרא שביעות רצון קשור בביקורת לאחר מעשה ובשביעות רצון ממנו. שלב זה, שמתעצב ונרכש סביב הגילאים חמש ועד שנים עשר, עוסק במידת הסיפוק שהילד שואב ממעשה שעשה. במרכזו עומדת היכולת להתבונן במעשה ולהביע התייחסות כלפיו. בשלב זה הוא נשען על יצרנותו בשלבים קודמים.
אם יכול לעצור ולהביט לאחור יראה את יצרנותו – הילד יחווה שביעות רצון.
למה הכוונה במונח ׳התבוננות במעשה׳? לתהליך פנימי ופסיבי, לזמן השתהות שמאפשר לילד ליצור את ההפרדות בין סוגי מציאות שונים. התגובה ההורית הרצויה בשלב זה תסייע לילד לעצור לרגע ולהתייחס למציאות שסיים. בעזרת הסיוע ההורי הילד יכול ללמוד להפריד בין אירוע לאירוע, בין “סיפור” ל”סיפור”. למידת ההפרדות מעודדת את היכולת שלו לפרט ולהעמיק בהיכרות שלו עם עצמו. תגובה הורית מסייעת תתמוך בילד ותסייע לו לרכוש את חוויית ה”מסוגלות עצמית” אודות יצרנותו.
למה חשוב לעזור לילד לעצור, להשתהות וללמוד את ההפרדות?
עצירה או הפסקה קצרה בתום משחק או פעילות עוזרת לסמן לילד שכאן נגמר דבר אחד לפני שדבר אחר מתחיל. ללא העצירה או ההשתהות ילד עלול לחוות את עולמו כמו סיפור אחד רחב מאד ועמוס מאד. הוא זקוק בשלב הזה להכוונה עדינה ותיווך של הורה שיעזור לו לבלום את סחרור האירועים והמציאויות. ללא תמיכה הורית בתיווך ועזרה להשתהות הילד יתקשה ליצור הפרדות בסיפור שלו. קושי שיוליד אצלו תחושת נחיתות לעומת היקף ה״סיפור״ או המציאות המתמשכת ועומס הפריטים בהם.
נחיתות שנובעת מתוך חוסר היכולת נוכל לזהות בהתנהגויות שונות כמו ילד חרדתי שקופץ מדבר לדבר או בורח ממציאות אחת לשנייה. רבים מתייחסים לכך כאשר אנו שומעים את הגננת אומרת שלילד יש קושי במעברים. דוגמא נוספת: ילד שלא מצליח להשתהות במשחק ונראה שלא נהנה ממנו. ביטוי נוסף: ילד שזקוק להורה או לתחום מאד מוגדר וברור כדי להצליח להפיק מעצמו יצרנות במרחב הסביבה. אצל המבוגר החסר והנחות אפשר לראות ביטויים של עומס רגשי, עוררות יתר, פעלתנות יתר, חוסר סיפוק ועוד.
להרחבת הידע ממליץ לעיין מעט בערכים: מושגים: יצרנות. נחיתות, מסוגלות עצמית. ערך עצמי. שביעות רצון. אריקסון: שלב חביון, יצרנות, נחיתות, מסוגלות עצמית. פרויד: שלב חביון, חרדת סרוס, קונפליקט חברתי.
