השלב ההתפתחותי הראשון של הילד, מהלידה ועד גיל שנתיים בערך, עוסק במקום בטוח. השלב כולל את המוגנות וסיפוק הצרכים בהם הרגשיים, התחושתיים והתזונתיים. מטרת השלב היא רכישת תחושת ביטחון בסביבה וזיהוייה כמקום בטוח לשהות בו. אם הושג הסיפוק ביצירת תחושת הביטחון תירכש היכולת לעזוב את המקום הבטוח מתוך ההכרה שניתן יהיה לחזור אליו.
אם טובה דיה אינה מושלמת אלא המשתהה במידה הנכונה
כבר מרגע הלידה ועוד בהיריון לומד התינוק את תגובות הסביבה ביחס לצרכיו. הוא לומד את יכולתו ליצור את הגירוי המתאים לתגובה הרצויה לו. כמו למשל לבכות כדי לקבל אוכל. איכות התגובה של הסביבה מורכבת עבורו ממידת הזמינות, מידת העקביות ואופי התגובה. כל אלה מתורגמים אצל התינוק והפעוט לאסטרטגיה שמטרתה לקבל מענה לצרכיו. מענה שיעניק לו ביטחון ותחושה שיש לו מקום בטוח.
דווקא זמינות יחסית של הסביבה מסייעת לרכישת מקום בטוח
התגובות הוריות מתורגמות לאסטרטגיה לכן תגובות חסרות כמו גם תגובות מהירות מידי עשויות לקבל תרגום שלא תואם את המציאות. וויניקוט תיאר זאת במושג “אם טובה דיה”. לפי ווינקוט אם טובה דיה היא אם שאינה חסרה ואינה מהירה מידי. כשתינוק רעב בוכה, היא לא מתעלמת מהבכי שלו, אבל גם לא מאכילה אותו ברגע בדיוק בשנייה בה התחיל לבכות. הזמינות שלה היא יחסית. התגובה שלה מאפשרת לתינוק לחוות ביטחון. הוא פעל על המציאות (בכה) כדי לקבל מהסביבה את התגובה שרצה (אוכל) והצליח.
תגובת הסביבה קובעת אם נרכשת תחושת במקום בטוח או חשדנות
אם תגובת הסביבה תמכה בתהליך נרכשת אצל התינוק והפעוט תחושת ה”מקום הבטוח”. במקרים בהם היא לא תומכת בתהליך תירכש ותיטמע “חשדנות”.
ביטוי “חשדנות” אצל הילד עשוי להראות בצורות שונות של חרדה וזהירות מסוימת במפגש עם הסביבה. ילד שרכש יותר חשדנות מאשר ביטחון יקח במפגשים עם הסביבה תפקיד נמנע או שולט. חשדנות זו עשויה להראות בצורה דומה גם אצל המבוגר.
להרחבת הידע ממליץ לעיין מעט בערכים: אמון בסיסי. מקום בטוח. עיקרון המציאות. אריקסון: שלב אוראלי-סנסורי ושלב שרירי-אנאלי. פרויד: שלב אוראלי שלב אנאלי. וויניקוט: אם טובה דיה.