חוזרים לביה”ס? עולים לכיתה א’? חוששים מהמעבר? גברת קורונה הצטרפה? איך ללוות בצורה מיטיבה את המעבר המרגש המעורב הפעם באי-ודאות רבה.
עליה לכיתה א’ או חזרה לביה”ס הם מעברים ממציאות מוכרת, ודאית, אל מציאות אל אחרת: חדשה, פחות מוכרת ופחות ודאית. חוויית המעבר תלויה במידה רבה ביכולת של הילד להתמודד עם אי-ודאות. ככל שמתמודד טוב יותר המעבר יהיה עבורו קל חיובי ואולי אפילו הרפתקני. ילד שמתמודד פחות טוב עם חוסר ודאות עשוי לחוות קושי, לנסות ולהיצמד אל המציאות המוכרת יותר ולהימנע מהמעבר.
קושי במעברים
אחד מהקשיים השכיחים ביותר בגיל הרך הוא ה’קושי במעברים’. קושי שבא לידי ביטוי אצל הילד בצורות שונות: הוא מתקשה לסיים את המשחק, מתקשה להיפרד בכניסה למסגרת, מתקשה להסתגל במסגרת חדשה…
המעבר מהגן אל בית הספר הוא אחד מהצורות השכיחות לקושי הזה. המציאות החדשה אליה עובר הילד שונה במובנים רבים מזו המוכרת: הסביבה, החברה, סדר היום ועוד. לאתגר שמציב בפנינו מעבר למסגרת חינוכית חדשה מצטרפת השנה הקורונה שמעמיסה כל כולם, ילדים והורים, עוד שכבות של אי ודאות.
בנסיבות הייחודיות האלה כדאי לנסות ולהתבונן בדרך שבה אנחנו תופסים את המעבר שעומד בפני הילד שלנו. האם רק הוא עולה לכיתה א’? מה המקום שלי כהורה בעיצוב של העלייה לכיתה א כחוויה מרגשת או מפחידה? איך אני מתפקד במעברים? איך הילד חווה את המעבר שלי?
כל מעבר מכיל בתוכו מרכיב של אי-ודאות שעשוי לייצר חוויה של חוסר שליטה ולהציף בפחדים ובחרדות. זה מצב שמקשה על ילדים כמו על מבוגרים להיות במקום נינוח שממנו יוצאים לחקור ולגלות. כדי לנטרל את תחושת חוסר השליטה ואת הפחד אנחנו מחפשים עוגנים ועזרים ליציבות כמו השגרה ששומרת עלינו, פעולות ההכנה לקראת המעבר, בניית תכנית ברורה ועוד.
הירשם/י לניוזלטר שלא תפספס/י
וקבל/י אחת לתקופה מייל מרכז ומעודכן
להתבונן דרך עיני הילד
הדרך שבה אנחנו מבינים את המציאות מתבססת על תהליכי עיבוד מידע שעושים שימוש עיקרי בזיכרונות, בחוויות עבר ובמיומנויות תגובה שנרכשו בעקבותיהם. אצל הילדים התהליך מעט שונה: הם עוד לא צברו מספיק זיכרונות ומיומנויות…
בזמן מעבר הם פונים אלינו ההורים לעזרה. כדי לסייע להם כדאי לנסות ולברר תחילה מה הם מבינים, איפה יש להם פער וקושי – ובהתאם לזה לעזור להם להקנות משמעות ברורה ומאורגנת למציאות. אם נגיב מתוך החוויה שלנו אנחנו עלולים “לצבוע” את החוויה של הילד בזו שלנו. אם חווינו חרדה וקושי במעברים אנו עשויים לצקת בילד את ההבנה שמעבר למציאות חדשה הוא דבר מסוכן.
להבין את הקושי
כשילד חווה קושי משמעותי מול מעבר הוא עשוי לבטא אותו בהתנהגות שתואמת גיל מוקדם יותר. הוא ייצמד אלינו, יתלה עלינו, יבכה וכד’. גם לנו המבוגרים זה קורה. הקושי מוביל אותנו לבטא צרכים שונים ומוקדמים כמו הסתגרות, צמצום עצמי והימנעות או חיפוש אחרי “תחליפי מוצץ” כמו אוכל סיגריות וכד’. נוכל להבין זאת טוב יותר אם נתאר את ההתפתחות הרגשית כ’התפתחות ספירלית‘ ובעזרתה להתאים את התגובה ההורית לצרכיו של הילד באותם רגעים של רגרסיה.
אז מה כדאי לעשות ?
לקראת המעבר
- ערכו שיח פתוח על המעבר ובררו איך הוא מרגיש.
- דברו על ההתרגשות וההרפתקה אבל גם על הקושי והחששות.
- היו קשובים והראו לו שיש לו אל מי לפנות גם עם התחושות הקשות.
- אל תחפשו פתרונות! היו קשובים ושאלו אותו איך לדעתו הוא יכול להתמודד.
- אפשרו לו להיות פעיל במעבר, אל תחליפו אותו ואל תזדעקו לעזרתו. זכרו: אם נזעקתם לעזרתו למעשה הסכמתם ושידרתם לילד שהמעבר הוא באמת מסוכן (ולכן עליכם להציל אותו).
כשהקרונה מצטרפת
- חברו את השיחה גם על הנושאים ה”כבדים” כמו הקורונה ואי-הוודאות שכרוכה בה.
- בררו מה באמת הוא מבין ביחס לקורונה וההגדרות השונות (נבדק, נדבק, נשא, חולה…).
- בררו מה הנקודות שלא ברורות לו, שהוא לא לגמרי מבין – ועיזרו לו להשלים את הפערים על-ידי הסבר פשוט. זכרו: אם אתם נמנעים מלדבר על הנושא – הילד משלים את הפער ואת חוסר המידע בעזרת הדמיון. שם, כשהכל אפשרי, זה עשוי להיות מפחיד יותר.
- אפשרו לו להרגיש את השליטה, את היכולת להישען עליכם.
- אפשרו לו להיות פעיל במעבר, אל תחליפו אותו ואל תזדעקו לעזרתו. זכרו: אם נזעקתם לעזרתו למעשה הסכמתם ושידרתם לילד שהמעבר הוא באמת מסוכן (ולכן עליכם להציל אותו).
כאשר מופיע קושי
- הירגעו, אל תשפטו אותו, התרחקו מעט והתבוננו בהתנהגותו לרגע.
- מאין ההתנהגות הזו שלו מוכרת לכם? אולי מגיל מוקדם יותר?
- נסו להיות עבורו בסיס מבטחים לרגע. ממש כמו פעם. אפשרו לו לנוח אתכם.
- היו פסיביים לגמרי, הוו עבורו משענת להישען עליה ולא יותר.
- חכו שירגיש רגוע יותר ויכול לצאת אל המחקר החדש. אתם עבורו מצוף.
- אפשרו לו להיות פעיל במעבר, אל תחליפו ואל תזדעקו לעזרתו. זכרו: אם נזעקתם לעזרתו למעשה הסכמתם שהמעבר מסוכן ולכן עליכם להציל אותו.
