כל אחד מאיתנו מכיר את הרצון לברוח לפעמים. זהו רצון המבטא צורך טבעי לגמרי שמטרתו ״לקחת אוויר״ לרגע על-מנת להתמודד טוב יותר עם המצב ממנו אנחנו רוצים לברוח. ככל שנתעלם מהצורך לברוח לרגע כך הצורך לבריחה יגבר.
לא פעם המציאות מפגישה אותנו עם תוכן שקשה לנו להתמודד אתו: במצבים של עומס, מתח מתמשך, מצבי חירום שונים נקודתיים או מתמשכים, מלחמה ועוד.
במצבים אלו אנחנו שרויים ברמות שונות של מצוקה. ברמות נמוכות של מצבים אלו אנו ״לוקחים רגע לנשום״ בעזרת סיגריה, קפה או טקס מסוים.
במצבים חמורים יותר מופעלים מנגנונים עדינים המסייעים לנפש שלנו להתרחק ולנוח בעזרת שינה מרובה, הימנעות, בריחה לאלכוהול וכד׳
במצבים קיצוניים של מצוקה צורך זה מיושם במנגנוני ההגנה שבנפשנו, אלו מנגנונים שאנו נוטים להקנות להם משמעות שלילית אך חשוב לזכור שאלו המנגנונים השומרים עלינו מפני פגיעה.
גם לילדים יש הגנות
גם הילד משתמש בהגנות כדי לעבור את תקופות של מצוקה ועלינו להיות ערים להן, לכוון ולטפח אותן. הן חשובות והכרחיות לבריאות תקינה. אין זה משנה אם המצוקה נובעת מריב עם חבר, תחושת כישלון חוזרת או מצבים חמורים בהרבה כגון מוות או מלחמה.
ככל שהמצוקה גוברת נוכל לראות התגברות של צרכים שמטרתם להתרחק, לקחת נשימה או פשוט לברוח. בפרט אם המצב כרוך במתח מתמשך, באיום קיומי ובמצבים בהם הופר הביטחון.
צרכים שונים של בריחה יכולים להתבטא בדרכים שונות כמו שימוש במסך, התכנסות למחשב, הסתגרות במשחק דרמטי, הסתגרות בחדר או אטימה בעזרת אזניות עם מוזיקה. התנהגויות שאנו נוטים לראותם כשליליות.
בדומה לנו המבוגרים אלו דרכים בהן הנפש העדינה שלהם ״לוקחת נשימה״ ומבקשת לעבד את התוכן ששמע, ראה או הרגיש מאיתנו.
איך לאפשר מרחב מוגן למנוחה
בעתות משבר מתמשך עלינו להיות קשובים לצורך שלהם לקחת אוויר ולאפשר להם לעשות בהגנות שלהם שימוש רב יותר. אין זה אומר לאפשר לילד כל מה שהוא רוצה. כאשר הופר הביטחון והמצוקה נמשכת עלינו לעבות את המסגרות העוטפות את התוכן על-מנת לאפשר לו מרחב מוגן שבתוכו יוכל לנצל את ההגנות.
- עלינו להבין שהשימוש בהגנות טבעי הוא ומעיד על נפש בריאה
- עלינו לכוון את אמצעי ההגנה והבריחה למקומות נכונים יותר שבהם הוא יכול לקבל סביבה ״נקייה״ כמו מוזיקה, יצירה, טלוויזיה מותאמת (לא חדשות).
- עלינו לשמור על מסגרת שגרתית, סמכות הורית השומרת אותם בקרבת מקום ולחלק את היום למספר חלקים מובנים וקבועים.
- עלינו לשם לב שהצורך במנוחה אינו מתורגם לבריחה קבועה בהימנעות מכל פעולה אחרת ומעיד על התפתחות של דיכאון.
