Share
בידוד, סגר… נראה שהקורונה נמצאת בכל מקום, אנחנו שומעים עליה – אבל לא רואים אותה. אנחנו חסרי אונים. הודעה בנייד מודיעה – בידוד, בחדשות מכריזים על סגר… מה עושים ואיך מסבירים לילדים?
בתקופה הזו שבה רב הלא ידוע על הידוע והחש שמורגש תמיד בסביבה, הילדים שומעים חלקי משפטים מאתנו, משיחות שלנו מהחדשות… בעזרת הדמיון הם מחברים את החלקים למשמעויות שהם מבינים. כל אחד לעצמו…
לחיות באי-ודאות
אחד מהגורמים המרכזיים להתפתחות חרדה הוא חוסר ודאות. בחודשים האחרונים אפשר לראות זאת גם עלינו: תחושת המתח גדולה יותר, הכעס מוחצן בקלות, החיפוש אחר ההיגיון והצדק מוגבר, הצורך לפרוק החוצה עולה. גם אצל הילדים ניתן לראות בסימנים שונים ומגוונים.
הירשם/י לניוזלטר שלא תפספס/י
וקבל/י אחת לתקופה מייל מרכז ומעודכן
הדמיון מקנה משמעות
כמונו המבוגרים, גם הילדים מנסים לתת לדברים משמעות. הם עושים את זה בכלים שיש להם. אחד הכלים המרכזיים הוא הדמיון. בעזרתו חלקי המשפטים מתפתחים לתמונות גדולות יותר המרכיבות סיפור רחב בעל משמעות. החיסרון הוא שהמשמעות שנוצרת מהדמיון לא בהכרח מסבירה את המציאות כמו שהיא. כך עשויה להתפתח חרדה.
דבר אחר דבר נחבר משמעות
כהורים אנחנו צריכים לסייע לילדים לעשות את החיבורים ולהקנות להם את המשמעות הנכונה. זה הזמן לשבת איתם במקום נעים, אולי עם משהו מתוק ומנחם, ולקיים שיחה פשוטה וברורה:
- הסבירו להם את ההבדל בין ההגדרות השונות: “ריחוק” שהוא הכלי שלנו להימנע מהדבקה.
“בידוד” שנובע מקרבה לנדבק אך לא אומר שנדבקנו. “נדבק” שאומר שבגופו נמצאה קורונה איך לא אומר שחולים. ”חולה” שזו הגדרה היחידה למי שמפתח סימפטומים. - הסבירו להם את ההגדרה שלכם כרגע. לדוגמא, אם נכנסת לבידוד ואינכם חולים חשוב שידע למה. “בידוד” זו מילה מאוד מפחידה ולא מובנת. חשוב שתסבירו בצורה ברורה עם סדר הגיוני כך שהילד ירגיש מוגן ובתוך מציאות ברורה שיש בה פחות ‘אי-ודאות’.
- צרו מציאות יחד: חישבו יחד איך לקרוא לתקופה זו. אולי חופשת בית? אולי תקופת יחד? כדאי להרחיב קצת את הדמיון ולחשוב יחד מה יכול להיות לנו כיף בתקופה כזו ביחד בבית… כך תעזרו להם להשתמש בדמיון אך בצורה מוגנת ומיטיבה.
- שתפו ברגשות שלכם והראו בכך שמותר ורצוי לשתף. הם “מחזיקים”, רוצים להיות חזקים. חלקם למדו את זה מאתנו. הזכירו להם שלדבר על רגש זה להיות חזק עוד יותר. שחקו משחק בו כל אחד בתורו משתף ברגש שהוא מכיר ואיך הוא מרגיש לגביו היום…
- ארגנו את המציאות שיצרתם: הציעו לילדים להיות שותפים בבניית סדר היום. איך אנחנו הולכים להתנהג בבית, מתי אנחנו עושים מה וכד’. חשיבותו של סדר היום עליונה. כל תכנית באשר היא מתאימה העיקר שתהיה קבועה וברורה! הילדים צריכים לדעת מה הולך לקרות. למשל, אם לדעתכם חשוב חופש צרו תכנית בעלת מרחבי חופש. כל שלילד שתהיה מסגרת בתוכה יוכל להיות חופשי אבל גם להישען על גבולותיה.
“ישבנו עם הילדים. בהתחלה הם הסתכלו עלינו ולא הבינו מה אנחנו רוצים. אחרי כמה דקות נוצרה שיחה מאוד נעימה… הופתעתי… הילדים שיתפו ברגשות ולאט הרגשתי שמשהו משתחרר. פתאום התחילו לצחוק… היה לזה מין צחוק מוזר, כאילו משהו מבפנים. לא בדיוק צחוק… “