בגיל ארבע המפגש עם ילדים אחרים נעשה משמעותי יותר. הילד רוצה להצטרף למשחק, להביא רעיון משלו ולהשפיע על מה שקורה. במקביל, הוא לומד לפגוש רצונות אחרים, להתמודד עם „לא”, למצוא את מקומו ולנוע פנימה והחוצה מן המשחק. כאשר הרעיון שלו אינו מתקבל או כשהכללים משתנים, הוא עלול להיעלב, לכעוס, להשתלט או להתרחק.

כשהילד שלכם נשאר מחוץ למשחק או חוזר פגוע, קשה לעמוד מן הצד. אתם רוצים לעזור לו למצוא חברים ולמנוע ממנו דחייה, ולכן קל למהר להסביר לו מה לומר, לפנות להורים אחרים או לבקש מן הצוות לפתור את המצב. מאחורי הרצון לעזור נמצאים כאב וחוסר אונים, אך עזרה מהירה מדי עלולה לקחת מן הילד את האפשרות להתנסות, להבין את הקבוצה ולגלות שהוא מסוגל למצוא בה מקום.